לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער יט; בית הכנסת וארון הקודש 8

בשאלה

ג28.6.1960

דכב' הרב הראשי,

האחדשו"ט בכל הכבוד, הננו מרשים לעצמנו להביא לידיעתו שבקומה התחתונה של ביהכ"נ "רבי יהודה הלוי" ישנו אולם קטן אשר ברצוננו להתאימו לבית־כנסת (קהילה).

ותאור האולם הנ"ל הוא בצורת מלבן, ובהתאם לתכניות שאדריכל נתן לנו, יהיה צורך לקבוע את היכל הקודש בצד צפון והתיבה כלפי היכל הקודש, דהיינו בדרום.

זהואיל וכעת אין לנו בית־דין – אנו פונים לכב' ומבקשים בכל לשון של בקשה שיורה לנו אם ההצעה אפשרית ואם יכול כב' לתת לנו היתרו.

חבהביענו את תודתנו הכנה על תשומת הלב שתינתן למכתבנו זה – יואיל כת"ר לקבל יחד עם פרישת שלומו הנכבד – רחשי הערכתנו הנעלים ביותר.

טאלברטו שאלתיאל, נשיא; אנריקו מורחיים, מזכיר

יתשובה

יאב"ה ירושלים, ו' באלול התש"ך

יבלכבוד מר א. שאלתיאל יצ"ו, נשיא הקהילה היהודית הספרדית, מקסיקו.

יגא.מ.נ.,

ידהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום ג' בתמוז ש"ז ולהשיבך כדלהלן:

טוכידוע לכם, צריכים המתפללים לכוון פניהם כלפי ארץ־ישראל, וכמו־כן רצוי שגם ההיכל יהיה בכיוון זה, באופן שפני המתפללים יהיו כלפי ההיכל וכלפי ארץ־ישראל.

טזאנו מניחים כי בקומה העליונה – בבית־הכנסת "ר' יהודה הלוי" כך הדבר. ולכן, לא ייתכן כי בקומה העליונה יתפללו לכיוון אחר ובקומה התחתונה לכיוון אחר.

יזאמנם, אם בגלל תנאי המקום אין אפשרות להעמיד את ההיכל כלפי ארץ־ישראל – אזי אפשר להתיר לקבוע את הארון באחד הצדדים, מימינם או משמאלם של המתפללים (אך בשום אופן לא מאחרי גבם). בכל אופן, פני המתפללים צריכים להיות תמיד מכוונים כלפי ארץ־ישראל.

יחאנו מצטערים על העיכוב שחל במתן תשובתנו, בגלל טרדותינו המרובות.

יטבהזדמנות זו הננו מתכבדים להעביר לך ולקהילתך החשובה, את מיטב ברכותינו ואיחוליו של כב' הרב הראשי לקראת השנה החדשה הבעל"ט. יהי־רצון שתכתבו ותחתמו בספר החיים והשלום, ותזכו לשנים רבות ונעימות, אמן.

כבכבוד רב,

כאהמזכירות