לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ג; הארץ; חיבתה ומצוותיה 6

בשאלה

גבע"ה חיפה, כ"ח אדר שני תשי"ט

דכב' הרב נסים ראשל"צ שליט"א, ירושלים

ההנני מבקש סליחת כב' על שאני מטריחו בשאלה הבאה:

ובתור "בעל־בית" צעיר עלי לערוך בחג הפסח הבעל"ט בפעם הראשונה את הסדר ויהיה לי אז קשה לומר בתחילתו את המלים "השתא הכא – לשנה הבאה בארעא בישראל". באמירה זו כאילו אנו כפויי טובה ח"ו וכאילו אין אנו מכירים בחסד הגדול שהשם עשה עמנו שזיכנו לצאת מהגלות ולשבת בארץ הזאת ולקיים מצוותו.

זשאלתי כמה אנשים נבונים על דעתם בענין זה וכולם אמרו שיש להשאיר את הנוסחה כמו שהיא, אלא שהוציאו את המלים הנ"ל מפשוטן וניסו לתרצן בתירוצים דחוקים שונים.

חלפי השכל הפשוט נראה לי כי הטוב ביותר להשמיט מלים אלה, אך חושבני שהיו בוודאי עוד יהודים שנתקלו בבעיה זו, ואולי הרבנות כבר פסקה בענין זה או קבעה נוסחה אחרת המתאימה למציאות שלנו.

טאהיה על כן אסיר תודה לכב' הרב אם יואיל ללמדנו, אם מותר להשמיט המלים הנ"ל, או מהי הנוסחה האחרת המתאימה לאמירה כאן?

יבכבוד רב,

יאנחמן שטרנפלד

יבתשובה

יגב"ה ה' באדר־ב התשי"ט

ידמר נחמן שטרנפלד, חיפה.

טוא.נ.,

טזקיבלתי את מכתבך מיום כ"ח באדר א' ש"ז, בו שאלתני אודות הביטוי "השתא הכא, לשנה הבאה בארעא דישראל" – שבהגדה של פסח.

יזבל נא תראה בהשארתו של ביטוי זה בהגדה ככפיות טובה, חלילה, כפי שהנך מתבטא. הן בוודאי לא נעלם ממך שהמדובר הוא בכלל ישראל. גם תפילותינו של כל ימות השנה, שבתות וימים טובים – אינן חסרות ביטויים וקטעים מסוג זה, כגון: "ושבור עול הגויים מהרה מעל צוארנו והוליכנו מהרה קוממיות לארצנו" שאנו אומרים יום יום בתפילת שחרית, והלא אנו מצויים על אדמתנו.

יחהסיבה לכך היא שנוסח התפילה הוא בעד כלל ישראל, כי ביסודה מבטאת התפילה את אחדות העם ואנו מביעים בפני שוכן מרומים משאלות המשותפות לעם ישראל בכל מקום שהוא מפוזר, כפי שכתבו הפוסקים על־כך.

יטעם שאנו מודים להשם על הזכות הגדולה שנפלה בחלקנו בחסדו ע"י תקומת המדינה, הרי כל עוד חלקו הארי של עמנו מצוי בנכר ויש שאף נענה ונדכא – אנו, כולנו, צריכים להתפלל לגאולתו ולקיבוץ גלויותינו מקצווי תבל.

כבדרך זו אנו נותנים ביטוי לשותפות הגורל של האומה לתפוצותיה ונוטעים בתודעתנו את הכסופים לגאולה השלימה.

כאלכן לא הגיע הזמן להסיר או להחליף קטעים אלה מהתפילה, ועלינו להתפלל השכם והערב להשם שיחון את עמו ויכנס נדחינו מארבע כנפות הארץ.

כבבכבוד רב,

כגיצחק נסים