לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער כא; ספר התורה וקריאתו 5

בתשובה (השאלה חסרה)

גב"ה, ח' כסלו התשכ"ג

דלכבוד מר מ. א. יפה, מנהל "היכל שלמה" ירושלים

השלום וישע רב,

ובנדון שאלתו אודות ס"ת הנכתב בכתב ספרד – כבר הארכתי בזה בספר יין הטוב סי' כ"ד, והוכחתי בראיות ברורות שאין השינוי שבין כתב ספרדי לאשכנזי מעכב, וס"ת שנכתב בכתב ספרדי כשר לאשכנזי וכן להיפך.

זומתחלת הישוב בארץ נהגו כן וגדולי הדורות עלו לקרוא בתורה אשכנזים אצל ספרדים בס"ת שלהם ולהיפך, וכן הוא המנהג גם היום. ועיין בשו"ת הרא"ש (כלל ג' סי' י"א) שכתב וז"ל: "וצורת האותיות אינם שוות בכל המדינות הרבה משונה כתב ארצינו (אשכנזי) מכתב הארץ הזאת ספרד ואין פסול בשינוי הזה". ובנודע ביהודה יו"ד (מהדורה קמא סי' פ' ותניינא סי' קע"א) כתב שכל אלו התמונות של האותיות המבוארים בב"י לא לעכוב נאמרו רק למצווה, ופוק חזי כתב ספרדי הנקרא "וועליש", שיש בו כמה שינויים, וכי סלקא דעתך לפסול הס"ת הכתובים בכתב וועליש? והגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל התמרמר מאד על איש אחד שהעיז להוציא דיבה על ס"ת הכתוב בכתב ספרדי ופנה בזה אל הגאון מהרח"פ [רבי חיים פאלאג'י] והצטרף עמו בזה וכתב שהאיש המוציא דיבה על ס"ת מכתב ספרדי ראוי לעונש ונזיפה, איך לא ירא לנפשו להטיל מום בקדשים וכו'. עיין בספרו חיים ביד שהאריך. ועיין בתשובת "השיב משה" (יו"ד סי' צא) ושו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' ק"כ) ועוד. ואם יש את נפשך ראה מה שהארכתי בזה ב"יין הטוב".

חבכבוד רב,

טיצחק נסים