לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ג; הארץ; חיבתה ומצוותיה 13

בשאלה

גירושלים כ"ח באייר התשל"א, 23 במאי 1971 מספרנו 811

דלכבוד הרב הראשי ראשון לציון הרב יצחק נסים

הכבוד הרב,

ומשדרי הרדיו ביום צום ט' באב מותאמים כולם לאווירתו הראויה של היום. בשנים קודמות לא נהגנו להשמיע כלי נגינה, אלא רק דיבור או שירה מתאימה בקולות בני אדם.

זסייג זה ששמנו על עצמנו מכביד מאד מאד בעריכת המשדרים כיאות ובמילוי פערי זמן בין תכנית לתכנית. שאלתי לכבודו היא: האם ישנו איסור להשמיע ב־ט' באב מנגינת אֵבֶל מתאימה? אני מדגיש בפירוש מנגינת אבל, מנגינה עצובה.

חאודה לכבודו מאד אם יתן דעתו לשאלתי ויורנו הלכה.

טבכבוד רב,

ימשה חובב הממונה על עניני הרדיו רח' הלני המלכה 9, ירושלים

יאתשובה

יבב"ה. ירושלים, ט' בסיון התשל"א

יגלכבוד מר משה חובב הממונה על ענייני הרדיו רשות השידור ירושלים.

ידשלום וישע רב,

טוקיבלתי את מכתבך מיום כ"ח באייר ש.ז. בענין שידור מנגינות אֵבֶל ביום ט' באב.

טזאחרי העיון בדין, לא נראה לי שיש להתיר השמעת מנגינות בתשעה באב, אפילו יהיו מנגינות עצובות, הואיל ויש מקום להניח כי מנגינות אֵבֶל עשויות להנות צבור של שומעים האוהבים להקשיב למנגינות מסוג זה.

יזאם הנחתי זו אינה מבוססת דייה, ולפי המידע שבידי רשות השידור מנגינות אֵבֶל אינן מהנות כלל, אזי אין לאסור השמעתם.

יחבכבוד רב,

יטיצחק נסים