לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ד; בר מצוה ובת מצוה 8

בשאלה

גכ' תשרי תשכ"ד (8.10.63)

דלכבוד הרב הראשי בישראל הרב נסים הנכבד והיקר!

הר.מ.נ.,

והנדון: בת מצוה ועליה לתורה

זאני החתום מטה זכני אלוהים רק בבנות, ואחת הבנות תגיע למצוות דהיינו לגיל 12 באם ירצה ה' בחג הפסח הבא עלינו ועל כל עם ישראל לטובה.

חומאד הייתי רוצה כי בתי תעלה לתורה, תברך ותאמר ההפטרה, פניתי לגבאי בית הכנסת שאני מתפלל בו בנ"ל, וכמובן שהם מתחבטים בנדון, לכן מצאתי העוז והנני פונה לכב' בשאלה זו.

טמאד הייתי שמח ומאושר לו קבלתי תשובה חיובית, ולכבוד יהיה לי באם כב' יזמינני לבא אליו לתת הסבר יתר על רגשי לבי ונפשי בנדון, כי רצוני להרגיש שיוצאי חלצי עולה לתורה בהתבגרותו.

ילתשובת כב' או הזמנתו הנני מחכה.

יאברגשי כבוד והוקרה, לשרותך

יבי. יעקובי, רח' פייבל 11 תל־אביב

יגתשובה

ידב"ה ירושלים ט"ז בחשון התשכ"ד

טולכבוד מר י. יעקובי יצ"ו תל־אביב.

טזא.נ.,

יזמכתבך מיום כ' בתשרי הגיעני ומפני טרדותי המרובות לא השיבותי עליו עד הנה.

יחשאלתני אם רשאית בתך שבקרוב תגיע למצוות, לעלות לתורה ולקרוא את ההפטרה. ונימקת את שאלתך בכך שנולדו לך רק בנות, ועזה תשוקתך כי יוצא חלציך יעלה לתורה.

יטוזאת תשובתי:

כטוב ויפה לעשות יום שמחה לבת־מצוה כשם שעושים לבר־מצוה, להזמין קרובים, ידידים ומכירים ולשתפם בשמחה. באותו מעמד תברך בת־המצוה ברכת שהחיינו על בגד חדש, ואם חכמה היא ראוי שתאמר דברים מעניינא דיומא, ותקרא את שירת דבורה ושני פסוקים הראשונים מתפילת חנה, ואבי הבת מצוה יאמר ברוך שפטרני מעונשה של זאת, ויברכו אותה ויאמרו לה אחותינו את היי לאלפי רבבה, וכמובן שתלך לפני כן לבית־הכנסת להתפלל, אבל לא לעלות לתורה.

כאהלכה מפורשת היא שאין אשה קוראת בתורה בצבור, ואין משנים את ההלכה לפי הרגשות של בני האדם. טוב להתפלל ולבקש מהשי"ת שבנותיך יזכו להנשא לשומרי תורה ומצוות וחתניך כבניך ובניהם יעלו לתורה ותשמחו בהם ובשמחתם מתוך אושר ורב נחת.

כבבכבוד רב,

כגיצחק נסים