לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ז; הצלה ורפואה 8

בתשובה (השאלה חסרה)

גב"ה. ירושלים, י"ח באדר א' התש"ל

דלכבוד הרב י. קלינג שליט"א רב ראשי של ליאון והאיזור.

השלום וישע רב,

ומכתב כת"ר מיום י"ג בשבט ש"ז נתקבל בלשכתנו ותוכנו הובא לתשומת לבו של כב' הרב הראשי שליט"א שהטיל עלי להשיב לכב'.

זענין הזרעה מלאכותית, נתחבטו בו מורי ההוראה בדורנו, דעת הרוב היא לאסור, והנוטים להתיר נטו להתיר רק בתנאים אלו:

חשאין כל סיכוי לאשה להיבנות בדרך הרגילה ולא על ידי רפואה ורפואות ושני רופאים יהודיים נאמנים מאשרים זאת.

טעיקר העיקרים ששני רופאים נאמנים יחוו דעתם שבדרך זו של הפרייה מלאכותית יכולה להתעבר.

ישההפרייה תהיה רק מזרעו של הבעל ללא תערובת זרע מאחר, ועל זה צריך השגחה מרובה.

יאטיפול זה צריך להיות דוקא בימי טהרתה אחר הטבילה.

יבהטיפול צריך להיעשות על ידי רופאים יהודיים נאמנים.

יגכל זה אנו כותבים על דעת הנוטים להתיר.

ידבכבוד רב,

טוהרב שלמה דנן מנהל הלשכה