לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק א, שער ח; חינוך תרבות ונוער 2

בשאלה

גב"ה תל אביב י"ז בטבת תשכ"ב

דלכבוד מורנו ורבנו הרב ראשון לציון הרב הראשי לישראל רבי יצחק נסים שליט"א, ירושלים

הרב ראשי מאד נכבד!

ואנו החות"מ, גבאי בית הכנסת "היכל מהרי"ך", ע"ש מורנו הרב ר' יוסף כוג'הינוף זצ"ל ברחוב זבולון 21 תל־אביב, פונים אל מעלת כת"ר בענין הלכתי דלקמן:

זזה עידן עידנים שאנו מתלבטים כיצד להנעים את התפלות כדי למשוך את הנוער שלנו לבית הכנסת. מדי פעם משתדלים להעביר לפני התיבה חזנים אשר יעוררו תשומת לב. באחרונה הונהג אצלנו וגם בכמה בתי כנסת אחרים, במקום בעל תפלה אחד, עולים לתיבה שנים או אפילו שלשה. כמובן, שעיקר התפלה, כגון, "נשמת" "קדיש" "יוצר" וכו' מתפלל רק חזן אחד ואין האחרים עוזרים לו מדי פעם. וזאת כאמור, כדי לגוון את התפלה. אחדים מזקני העדה אינם רואים בעין יפה שיטת תפלה זו.

חמן המיותר להזכיר, כי גם אצל יתר עדות המזרח נוהגים להתפלל במקהלה, כגון, "נשמת" "שועת עניים" וכו'. בעיקר בימים הנוראים. ומעולם לא שמענו כל התנגדות מצד הרבנים.

טהחלטנו, איפוא, לפנות לכת"ר ולבקש את חוות דעתו, דעת תורה, כיד ה' הטובה עליו.

ילתשובתו אנו מצפים.

יאבכל הכבוד הראוי ובברכת התורה,

יבבן ציון כוביוף

יגבכור מבשוב

ידעמנואל שלום

טובשם גבאי בית הכנסת "היכל מהרי"ך"

טזתשובה

יזב"ה. י"א שבט תשכ"ב

יחלכבוד ה"ה גבאי בה"כ היכל מהרי"ך, רחוב זבולון 21, תל־אביב

יטא.נ.,

כבדבר שאלתכם שהנהגתם בבה"כ שלכם שבשבת ויו"ט יקראו הנערים הזמירות בשפה ברורה ובנעימה וכדי למשוך את הנוער לבה"כ ולתפלה, ואין מנהג זה מוצא חן בעיני הזקנים, ורצונכם לדעת אם יש מניעה לזה מן הדין.

כאהנה אם המזמורים מתחלקים בין הנערים שכל אחר קורא מזמור אחד או שנים, ולא כולם קוראים ביחד הרי זה טוב ויפה. ועיין בספר בן איש חי שנה א' פרשת ויגש אות ג' שכתב וז"ל: בשבת ויו"ט מנהג כמה מקומות שיעמדו ילדים על התיבה והם יאמרו הזמירות מתחלת הודו עד סוף השירה, מכל מקום צריכים להזהר שהשם מלך וברוך שאמר יאמר השליח צבור וכו', ע"ש. והיינו אם הילדים אינם בני מצוה אבל אם הם בני מצוה יכולים לומר גם השם מלך וברוך שאמר, אם נהגתם כן אין כל חשש בזה מן הדין.

כבבכבוד רב, יצחק נסים