מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמאמרי הראי"ה — החליל מכה לפניהם
א"החליל מכה לפניהם עד שמגיעים קרוב לירושלים." (בכורים פ"ג מ"ג) החליל הוא המיוחד ביותר לשמחה גם לאבל. חלילים לכלה או למת.
בהשמחה השלמה מתנוצצת ביותר - כשלא יחסר עמה הרגש של מציאות האבל האפשרי לבא, והוא נשמר ונִצל ממנו. ע"כ אלה השלשה הכחות הראשיים המצליחים את האומה: העבודה, בכח הגוף - השור ההולך לפניהם; העושר - הבא ע"י קרניו המצופות זהב; וההשכלה, הבאה עם העושר והחריצות - עטרה של זית שעל ראשו.
גאבל, אפשר שכל אלה יביאו ח"ו ג"כ שואה על האומה - כשישתמשו עם החמודות האלה להרע.
דהעבודה - תוכל להשפיל את הצורה האנושית אל השקיעה החמרית לבדה. העושר - יביא המון חמדת תענוגי החיים, שמטמטמת את הלב מֵבִּינה אמתית, מחכמת צדק, אלהית. החכמה - תוכל להועיל להרע, כמאמר: 'חכמתך ודעתך היא שובבתך'.
האמנם: עם ההַישרה האלהית במעגלי צדק ומישרים, שתדריכנו תורת ד', דבר ד היוצא מירושלים - הננו בטוחים שההצלחות האלה, המכשירות את אושר האומה - יביאוה באמת לרום מעלתה. על כן החליל - המוכשר גם לשמחה וגם לאבל, מכה לפניהם בתכונת דפיקת קול צהלה ושמחה עזה, עד שמגיעים קרוב לירושלים, כי שם צוה ד' את הברכה.