מדרש לקח טוב על רות — מאמר ד׳

בויקח בועז עשרה אנשים. א"ר אלעזר מכאן לברכת חתנים בעשרה וא"ר יהודה בן פזי לא אמר בחור לבתולה בלבד אלא אפי' אלמון לאלמנה שהרי בועז אלמון ורות אלמנה היו ורצה עשרה אנשים, מזקני העיר א"ר פנחס מכאן לבית דין שהן ממנין זקנים בבתי משתאות שלהם. ויאמר שבו פה וישבו אמ"ר אלכסנדרי מכאן שאין רשות לקטן לישב עד שיאמר לו הגדול שב.

גויאמר לגאל חלקת שדה אשר לאחינו לאלימלך. דודו היה של בועז שבועז בן שלמן ושלמן אחיו של אלימלך וקראו אחיו.

דואני אמרתי אגלה אזנך לאמר. לא על ידי שליח אלא אני בעצמי, קנה נגד היושבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל כלומר אם תגאל השדה גאל את רות ואם לא תגאל לא נאמר אלא אם לא יגאל, אמ' לו בתורה אני אומ' לך שנ' (ויקרא כ"ה מ"ט) או דודו או בן דודו יגאלנו ואם לא יגאל באלה הגידה לי ואדעה כלומר הגידה לי רצונך ואדעה כי למה אני אומ' לך כל אלה כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך לפי שאתה גואל קרוב ממני ויאמר אנכי אגאל.

הויאמר בעז ביום קנותך השדה. כיון ששמע בעז שאמ' לו אנכי אגאל הזכיר לו את האשה שנ' ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה (כלתה) גם אשת המת קנית קניתי כתיב לפי שהוא היה עתיד להקנותה להקים שם המת על נחלתו פן יאמרו זה שדה פלוני.

וויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי. כמו שאמר למעלה שלא לפגום את בניו כסבור שהיא אסורה לו משום שכתוב (דברים כ"ג ד') לא יבא עמוני ומואבי אמ' טוב לבועז גאל לך אתה את גאלתי ולמה שנה עוד לומר כי לא אוכל לגאול אחד בשביל היחוס ואחד מפני שהיה לו אשה.

זוזאת לפנים בישראל על הגאולה. זו מכירה שכן כתוב (ויקרא כ"ז כ"ז) ואם לא יגאל ונמכר בערכך, תמורה זו חליפין שכן כתוב (שם כ"ז י') לא יחליפנו ולא ימיר אותו, לקיים כל דבר של משא ומתן. שלף איש נעלו בראשונה היה קונין בשליפת הנעל חזרו לקנות בקציצת החלוק מביאין חבית מלאה פירות ושוברין אותה ברחוב העיר ואומ' נקצץ פלוני מנכסיו חזרו להיות קונים בכסף בשטר ובחזקה. ונתן לרעהו מי נתן למי בועז נתן לגואל ר' יהודה אמ' גואל נתן לבועז.

חויאמר הגואל לבעז קנה לך וישלף נעלו. רב ולוי אמרי רב אמר נעלו של בועז ולוי אמר נעלו של גואל שדרך הלוקח להיות נותן עירבון לפיכך אמר רב נעלו של בועז.

טויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם. מכאן שצריך לומר עדים אתם, היום [כי קניתי את כל] אשר לאלימלך ואת כל אשר (לנעמי) לכליון ומחלון שלא היה להם בן, ולמה הזכיר לכליון תחלה מלמד שצריך אדם להזהר מן הרעים שבמשפחה שלא תבא ערפה ותאמר של בעלי הוא השדה או יבא בנה ויאמר של כליון אני.

יוגם את רות המואביה [אשת מחלון] קניתי לי לאשה. להיות לזכר מחלון עדים אתם היום וקבע הדבר לחק.

יאויאמרו כל העם אשר בשער. הכל שמחו על שראו ענוותנותו ומדרגתו הטובה ואמרו לו יתן יי' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה לפי שהן היו עיקר אבל בלהה וזלפה טפילות היו להן והקדים רחל לפי שהיא היתה עיקר הבית.

יאועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם. מלמד שהברכה צריכה להיות כפולה כענין שנ' (דברים כ"ח ח') יצו יי' אתך את הברכה באסמיך [ובכל משלח ידך] ואחר כן אומר וברכך בארץ וכן כיוצא בהן.

יבויהי ביתך כבית פרץ. זהו שאמ' הכתוב (בראשית ל"ח כ"ט) מה פרצת עליך פרץ אמ' כל בנים שעתיד הקב"ה ליתן לך יהיו מן האשה הזאת.

יגויקח בעז את רות. ראויה היתה לו. ותהי לו לאשה הגונה להגון אשת חיל לאיש גבור חיל. ויתן יי' לה הריון אמ"ר שמעון בן לקיש עיקר מיטרין לא היה לה ונתן לה הקב"ה עיקר מיטרין, ד"א הריון כל הנשים יולדות למניין הריון קקע"א הרוצה שלא תלד אשתו לשבת אל ישמש עמה אלא מיום רביעי ולהלן וזה כתוב בתלמוד.

ידותאמרנה (כל) הנשים אל נעמי ברוך יי' אשר לא השבית לך גאל היום. מה היום הזה שולט ברקיע כך יהיה זרעך רודה ושליט בישראל לעולם אמ"ר הונא מברכותיהן של נשים לא נתקעקעה ביצתו של דוד בימי עתליה.

טווהיה לך למשיב נפש וגו' משבעה בנים. ר' יהודה אומ' משבעה ראשי אבות האמורין להלן (דה"י א' ב' ט"ו) אצם השישי דויד השביעי ר' נחמיה אומ' מז' ראשי אבות האמורין כאן פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז.

טזותקח נעמי את הילד. זהו עובד, ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת היא היתה אומנת לאמו מקודם היא היתה אמנותו אצל בועז.

יזותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי. מכאן למגדל ילד או יתום בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו הוא ילדו שנ' ילד בן לנעמי וכי נעמי ילדתו והלא רות ילדתו אלא רות ילדתו ונעמי גדלתו ונקרא על שם נעמי, ד"א ילד בן לנעמי ולא לבועז מלמד כשבא בעז אל רות באותו הלילה מת ותפשתו רות על בטנה כל הלילה שלא יאמרו זנתה תחתיו מאיש אחר וכשבאו הכל בבקר מצאוהו מת על בטנה ולפיכך קראוהו על שם נעמי ד"א ילד בן לנעמי היא אמרה לרות (רות ג' א') הלא אבק שלך מנוח אשר ייטב לך.

יזותקראנה שמו עובד. על שם אביו ועל שם אמו אביו שהיה זקן ונשא אשה לשם שמים ונקרא עובד אלהים וכן הוא אומר (הושע י"ג ב') ויעבד ישראל באשה, על שם אמו דכתיב (מלאכי ג' י"ח) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו בין רות לערפה ערפה היתה לחרפה ורות דבקה בייחוד לכך קראו שמו עובד, צדיק נשא צדקת והבן צדיק גמור, שלישי לו בחר בו הקב"ה שנ' (תהלים ע"ח ע') ויבחר בדוד עבדו.

יחואלה תולדות פרץ. אמ"ר שמואל בר נחמני כל תולדות שבמקרא חסרין בר מן תרין (בראשית ב' ד) אלה תולדות השמים ואלה תולדות פרץ כנגד ו' דברים שנטלו מאדם הראשון ואלו הם חייו וזיו וקומה ופירות הארץ ופירות האילן ומאורות, חייו מניין שנ' (בראשית ג' י"ט) כי עפר אתה ואל עפר תשוב, זיו מניין שנאמר (איוב י"ד כ') משנה פניו ותשלחהו, קומתו מניין שנ' (בראשית ג' ה') ויתחבא האדם ואשתו מפני יי' אלהים אמ"ר יודן גרעה קומתו ונעשית של ק' אמה, פירות הארץ ופירות האילן דכתי' (שם ג' י"ז) ארורה האדמה בעבורך, מאורות דכתי' (ישעיה כ"ד כ"ג) וחפרה הלבנה ובושה החמה וכולן עתידין לחזור לימות המשיח שהוא קראתי מפרץ לכך הוא מלא. למה פרץ פרץ (מלא) אמ"ר אבא כל שנכפל שמו יש לו חלק בזה ובבא ואם תאמר תרח תרח אף הוא יש לו חלק שנ' (בראשית ט"ו ט"ו) ואתה תבוא אל אבתיך בשלום כלומר שבשר הקב"ה לאברהם שיעשה תרח תשובה בחייו.

יטוחצרון הוליד את רם. ולא אמר את ירחמאל דכתי' בדברי הימים (א' ב' ט') ובני חצרון אשר נולד לו את ירחמאל ואת רם ואת כלובי ולמה לא נתיחס ירחמאל לפי שנשא גויה להתעשר בה שנ' (שם א' ב' כ"ו) ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה, ורם הוליד את עמינדב.

כועמינדב הוליד את נחשון. זה שהקריב הקרבן לחנוכת המזבח, ונחשון הוליד את שלמה.

כאושלמון הוליד את בעז. למה שלמה ולמה שלמון אלא עד כאן עשו סולמות לנשיאים מיכאן ואילך עשו סולמות למלכים זהו שאמר דוד (תהלים מ' ח') אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר אין אז אלא שירה שנ' (שמות ט"ו א') אז ישיר משה, (יהושע י' י"ב) אז ידבר יהושע, הנה באתי אעפ"י שכתו' (דברים כ"ג ד') לא יבא עמוני ומואבי הנה באתי במגלת ספר, מגלת זה ספר רות, ספר זה ספר שמואל שכתוב בו (שמואל א' ט"ז א') ראיתי בבניו לי מלך.

כבועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד. למה כתוב באלף דכתיב ביה (שמואל א' י"ז י"ב) והאיש בימי שאול זקן בא באנשים גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שדוד עושה משפט וצדקה לכך בחר בו לקיים מה שאמר (משלי כ"ב ט') טוב עין הוא יברך ומהו משפט וצדקה בזמן שראה שנתחייב העני בדין ממון משלם לו מתוך ביתו ונמצא עושה משפט לזה וצדקה לזה ועליו שלמה אמר (משלי כ"ב ט') טוב עין הוא יברך כי נתן ואומ' (שמואל ב' ז' כ"ט) ומברכתך יברך בית עבדך.

כבולמה קורין ספר רות בעצרת בזמן ירידת התורה ללמדך שלא ניתנה התורה אלא על ידי ייסורין שנ' (יחזקאל ל"ו כ"ז) ועשיתי את אשר בחקי תלכו ואומ' (תהלים ס"ח י"א) חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים, בקשה התורה שבט של עניות שאם יהיו ישראל עשירים אינם מתעסקים בתורה אבל כשהם עניים הם מתעסקין בתורה שיודעין שהן רעבין ומתעסקין בלב טוב.

כבולמה קורין מגלה זו בחג שבועות שמגלה זו כולה חסד והתורה כולה חסד שנ' (משלי ל"א כ"ו) ותורת חסד על לשונה ונתנה בחג שבועות.

כבנשלם ספר רות.