מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתר״ה

אואמרתם אנשי מקנה. בעלי מקנה ורועי מקנה:
בהיו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבותינו. כלומר שמנהג אבותינו בידינו ואין לנו לשנותו, כל כך למה:
גבעבור תשבו בארץ גושן. לבדכם ולא תשבו בעיר המלוכה ושאין בגושן בני ע"ז שמקפידין על גנאי ע"ז שלהם, אבל יושבי מצרים מקפידין:
דכי תועבת מצרים. כלומר מתעבים יושבי מצרים:
הכל רועי צאן. מפני שרודין אותן בשבט וגוזזין וחולבין אותם, אבל מצרים עושין היכל לכשבים ומבריאין אותם ומשתחווים להם: