מדרש שכל טוב — מאמר תתר״כ
א(ותתם) [ויתום]. הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען. והוא הדין הזהב:
בויבואו כל מצרים. לרבות ארץ כנען:
גאל יוסף לאמר:
דלומר הבה לנו לחם, מיני תבואה:
הולמה נמות נגדך. מה הנאה יש לך ולמלכות אם העם מתים ברעב והלחם נשאר באוצרות, ואם תמצא לומר בואו וקחו בדמים. ת"ל כי אפס כסף, עיקר מלת אפס לשון שילום וגמירא, ודומה לו כי אפס (המוץ) [המץ] (ישעיה טז ד), ויסוד התיבה פס לבד: