מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתר״פ

אבן פורת יוסף. בן שראוי לפריה יוסף ודומה לו פורה ראש ולענה (דברים כט יז), אלא שמלת פורה לשון פועל, ומלת פורת לשון מפעל, כלומר בעל פארות וסעיפים הוא יוסף:
בבן פורת עלי עין. פירש ראוי לפריה כעץ שתול על עין המים:
גבנות צעדה. תיבה נקודה בשני חוטרין, ומושכים טעם קריאתה להשמיע המלה בלשון רבות, כלומר בנות שרי מצרים היו צועדות עלי שור, כלומר על החומות כשהרכיבוהו במרכבת המשנה לראות את כבודו ויופיו ולא נתן עיניו באחת מהן להשביע עיניו בראיית זנות:
דד"א בנות. הן הן פארותיו תהו צועדות ומשתרגות על שור העיר כגפן הסמוכה לחומת העיר הנטועה על העין ותארכנה פארותיו עולות ומשתרגות על חומות העיר והבנות הן פארות, כך בני יוסף נחלתן הולכת ומתרחבת: