מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר תתרצ״ט

אוכל בית יוסף ואחיו ובית אביו. כלומר כל בני ביתם שהלא מן המצריים לא עלו אלו הזקנים, אבל מבית יוסף ומבית אחיו עלו הזקנים והנערים:
ברק טפם. רק לשון מועט, לומר לך טפים מועטין שאינם יכולין להלוך הם הנשארים במצרים:
גוצאנם ובקרם עזבו בארץ גושן. כשמועו: