מדרש שכל טוב — מאמר תתש״ח
אכה תאמרו ליוסף אנא. זהו לשון בקשה, ולשון מטו ממש:
בשא. כמו נושא עון (שמות לד ז):
גנא. לשון בקשה:
דפשע אחיך. שהשליכוך בבור:
הוחטאתם. שמכרוך:
וכי רעה גמלוך. על דברי החלומות:
זועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אחיך. כלומר ועתה שאין אביך בחיים ואין אתה נושא לו פנים, עשה בשביל אלהי אביך שאחיך עבדיו הם:
חויבך יוסף בדברם אליו. מלמד שנטפלו לבלהה בני השבטים ובאו למלאות דבריה, ומדכתיב אנא שא נא, ועתה שא נא, דהיינו ג' לשונות דבקשה, למדנו שהמבקש מטו מחבירו, אינו צריך לבקש ממנו יותר מג' פעמים, וכן באיוב נאמר [ישור] על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי (איוב לג כז), ואין המוחל רשאי להיות אכזרי, דכתיב ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך (בראשית כ יז):