מדרש שכל טוב — מאמר מ״ט
אועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי. על שפיכות דם בכוריהם:
בוגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם. זה דוחק הלבנים, דכתיב והנוגשים אצים (שמות ה יג):
גבאה. הטעם בבי"ת שהיא לשון עבר, ודומה לו והנה רחל בתו באה עם הצאן (בראשית כט ו), באה הצפירה (יחזקאל ז ז), באה (אל) [עד] יואב (מ"א ב כח), וי"א במקרא שטעמן באל"ף והן לשון עתיד, ונדרשינן במקומן.: