מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר נ״ו
אלך ואספת את זקני ישראל. זה ששנו מעולם לא פסקה זקנה מאבותינו, דכתיב ואברהם זקן (בראשית כד א), ויהי כי זקן יצחק (שם כז א), ועיני ישראל כבדו מזוקן (שם מח י), וכן במצרים וכן במדבר שבעים הזקנים, וכן בכל דור ודור שבעים סנהדראות קבועים בישראל:
בואמרת אליהם ה' אלהי אבותיכם נראה אלי. בראיית הלב, כדכתיב ולבי ראה הרבה וגו' (קהלת א טז):
גאלהי אברהם (אלהי) יצחק [ויעקב] לאמר. לכם במטבע שטבע לכם יוסף הצדיק. ואמר פקוד יפקוד אלהים אתכם (בראשית נ כה), ובאותו מטבע תאמר להם בשמי:
דפקד פקדתי אתכם. כפל לגאולה פקדתי להנחילכם את הארץ:
הואת העשוי לכם במצרים. הריני נותן לכם שכרכן, כדכתיב ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (שם טו יד):