מדרש שכל טוב — מאמר נ״ח

בובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים. אתה עיקר, והן טפילין לך:

גואמרת ה' אלהי העבריים. היה לו לומר העברים, ולמה הוסיף י' השנית, רמז רמז לו על יו"ד מכות הראויות להביא על פרעה ועל מצרים באהבתו את העברים:

דנקרא עלינו. כלומר נגלה ובא עלינו:

הועתה נלכה נא. בלשון ענוה ובלשון בקשה:

ודרך שלשת ימים במדבר. כדי להסיתם לרדוף אחריהם:

זונזבחה לה' אלהינו. כשמועו: