מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר ע׳
אויחר אף ה' במשה. בצדיקים הללו משה אהרן ומרים דקדק הקב"ה עמהם כדי לייראם אליו, שנאמר ויחר אף ה' במשה (שמות ד יד), ובאהרן ומרים כתיב ויחר אף ה' בם (במדבר יב ט), ושלשתן לקו בגופם יסורים של אהבה, במשה כתיב והנה ידו מצורעת כשלג (פסוק ו), באהרן כתיב ויפן אהרן אל מרים (במדבר יב י), מלמד שנפנה מצרעתו, שגם הוא נעשה מצורע ובמרים כתיב והנה מרים מצורעת כשלג (במדבר יב י):
בויחר אף ה' במשה. אמר לו לא היה רצונך אלא לשאל מה שמי ולדבר עמי כל אלו הימים, לפיכך היה לך מתחלה לומר שלח נא ביד תשלח, אלא אחר כל העסקים הללו אתה דוחה דברי בכך:
גהלא אהרן אחיך. שאמרת ודאי הגון הוא:
דהלוי. לפי שעדיין לא נבדל מאת אחיו להקדיש ולכהן, לפיכך קראו לוי:
הידעתי כי דבר. מעצמו:
וידבר. בפיו ולא אחר ולא שארי ישראל:
זוגם הנה הוא יוצא לקראתך. לפי תומו:
חוראך ושמח בלבו. שאם היה יודע שאני מעיד עליו. היה יוצא לקראתך בתופים ובמחולת: