מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ע״ג

אוילך משה וישב אל יתר חתנו. כיון שראה הקב"ה מפציר עליו, מיד נתרצה לילך כדרך שעשה יונה בן אמתי וירמיה בן חלקיהו:
באל יתר חתנו. הוא יתרו, כמה דאמרינן שבע שמות היו לו:
גאלכה נא. בלשון בקשה וענוה:
דאשובה אל אחי אשר במצרים ואראה וגו'. כי ששים שנה היה לו שנפרד משם, ומסורת היא בידינו שבן עשרים הי' משה כשהרג את הנפש, דהיינו המצרי, ויצא ממצרים, הוא שדתן הרשע אמר לו מי שמך לאיש שר ושופט עלינו (שמות ב יד), כלומר עדיין לא הגעת להיות איש, רק שאתה בוטח בממשלת בת פרעה, ואנו מודיעים לך שבן יוכבד את: