מדרש שכל טוב — מאמר קי״ח
אולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים. היינו דכתיב וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים (שמות יד לא), והיינו דאמרו לו חרטומים לפרעה אצבע אלהים הוא (שם ח טו). ובזו האצבע המיומנת לקו במצרים עשר מכות גדולות, ולכל מכה ומכה חמש מכות, הרי חמשים מכות לאצבע זו, ועל הים לקו בחמש אצבעות היד, דהיינו מאתים וחמשים מכות, חמשים מכות לכל אצבע, וראו את היד הגדולה הנאדרי המחצבת רהב המחוללת תנין ובראיית הלב ראוה על הים ושיערוה משה רבינו וזקני ישראל בבינתם כשיעור ששים אלף רבוא, ולא שראוה בראיית העין דבר ממשות:
בוהוצאתי את צבאותי. אלו צבאות מלכי שרת שירדו עם הקב"ה למצרים:
גאת עמי בני ישראל מארץ מצרים. כשמועו:
דבשפטים גדולים. כדכתיב וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית טו יד), כדכתיב ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים (שמות יב יב):