מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר קל״א
אוהדגה אשר ביאור תמות. לפי שיחסרו מחייתם וגדוליהן, וזאת היא מכה בתוך מכה מה שלא נעשה במבול, שהרי במבול לא נגזרה גזירה על דגים שבים, שנאמר מכל אשר בחרבה מתו (בראשית ז כב), ולא דגי הים:
בובאש היאור. מריח רע של דגים המתים, וריח רע של דם המסריח ועולה באושו, ודומה לדבר ועלה באשו ותעל צחנתו (יואל ב כ), (ותעל) [ואעלה] באוש מחניכם (ובאפרכם) [ובאפכם] (עמוס ד י), למדנו שאין באוש אלא ריח רע של פגרי הבריות:
גונלאו מצרים לשתות מים מן היאור. וכי מאחר שנהפך לדם היאך ילאו לשתות מים ממנו, אלא כדמפרש לקמן בהדיא ויחפרו כל מצרים (פסוק כד):