מדרש שכל טוב — מאמר קנ״ד

בוהיה. ו' שבראש התיבה משמעתה לשון עתיד:

גוהיו לכנים. ויהא שורץ לכנים ומשפיע והולך:

דבכל ארץ מצרים. כולהו לכנים. הכנם חסר יו"ד, לפי שבם נחסרו החרטומים מדעתם, שהיו הכנים יוצאין מן הקרקע קטנים פחותין מכשעורה, והם אינן יכולין לעשות בלטיהם בריה פחותה מכשעורה, והיו עומדין ותמיהין: