מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר קנ״ט

אכי אם אינך משלח את עמי הנני משליח. הנני דבר שהוא מזומן משלח אתה בעצמך, ודומה לדבר והמשלח את השעיר (ויקרא טז כב):
במשליח. ע"י אחרים, ודומה לדבר יריע אף יצריח (ישעיה מב יג), וכל דומיהן, לגבי השכינה נדרשין כך, והכי דרשינין (כי) [כן] ישיש ה' עליכם להאביד אתכם (דברים כח סג). הוא אינו שש, אבל משיש לאחרים על רעתם של ישראל ח"ו:
גבך, שהתחלת בגזירה תחלה:
דובעבדיך. אלו רואי פני המלך:
הובעמך, אלו יושבי עיירות וכפרים:
ואת הערוב. ערבוב חיות רעות, ודומה לדבר וגם ערב רב (שמות יב לח):
זומלאו. כלומר וימלאו בתי מצרים את הערוב:
חוגם. לרבות שדות וכרמים:
טהאדמה אשר הם עליה. זה חללה של ארץ מצרים: