מדרש שכל טוב — מאמר קס״ד

בכי תועבת מצרים. היינו כבשיים וגדיים שהמצריים עובדים אותם:

גנזבח לד' אלהינו. לשמו לריח ניחוח:

דהן נזבח את תועבת מצריים. ע"ז שלהם:

הלעיניהם ולא יסקלונו. דין הוא שיסקלונו, כפי דבריו ענהו דבר דבור על אופניו, כי בלי זבחי צאן אין אנו יכולים לחוג לפני אלהינו: