מדרש שכל טוב — מאמר קצ״ח

בורב מהיות קולות אלהים וברד. ורב שירבה אריכות אפיים ברשעים, כענין שנא' ורב חסד ואמת (שמות לד ו), אבל עיקר הענין אינו אלא כאומר לדיין המכה רב לך אל תוסף, ודומה לדבר ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידיך (ש"ב כד טז), רב לכם סוב (דברים ב ג), וכל דומיהן:

גקלות הקלות כולהו חסירי ו', לפי שכל הקולות של רעמים היו שוין אין אחד מהם גדול מחבירו, והיינו דדרשי רבנן מאי דכתיב יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר (תהלים עח נ), מלמד שכל מכות שהביא הקב"ה על המצרים במדה ובמשקל היו באים עליהם:

דלא חשך ממות נפשם. א"ר יהושע בן לוי כל מכה שהיתה באה עליהם מכת דבר שפה עליהם. שנאמר וחייתם לדבר הסגיר:

הואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמוד. להתעכב, ודומה לו ותעמוד מלדת (בראשית כט לה):