מדרש שכל טוב — מאמר ר״ג

בויפרוש כפיו אל ה'. בתפלה:

גויחדלו הקלות. אלו הרעמים:

דוהברד. כשמועו:

הומטר. שהיה יורד משחיקת הברד:

ולא נתך ארצה. כי מעתה אין מטר יורד במצרים וה"ה לברד שלא נתך ארצה, אלא תלויים ועומדים למלחמות תנופות יד ה' צבאות מהם הוריד בימי יהושע בין עזקה ובין מקדה, שנאמר ה' השליך עליהם אבנים וגו' (יהושע י יא), וכתיב רבים אשר מתו באבני (ברד) [הברד] (שם שם), ורובם תלויין ועומדין עד ימות גוג ומגוג, שנאמר וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו (יחזקאל לח כב). וכה"א הבאת אל אוצרות שלג ואוצרות ברד תראה, אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה (איוב לח כב כג):

זנתך. לשון יציקה, כדכתיב ויצק לו (שמות לז ג) ומתרגמינן ואתך ליה, ובלשון קדש כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו (ונתכתם) [בתוכה] (יחזקאל כב כב), וכל דומיהן, לשון יציקה וצירוף. ועיקר המלה המדובר על אופן שפיכה, ודומה לו ויתכו כמים שאגתי (איוב ג כד), הנה אפי וחמתי (נתכתי) [נתכת] (ירמיה ז כ), וכתיב ובחמה שפוכה (יחזקאל כ לג):