מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר רי״ז

אויאמר ה' אל משה נטה ידך. ומסתבר דבמטה:
בעל ארץ מצרים. בשביל ארץ מצרים:
גבארבה. כדי שיבא:
דויעל. כמו ויעלה על ארץ מצרים:
הויאכל את כל עשב הארץ. היינו פירות הארץ החטה והכסמת:
ואת כל אשר השאיר הברד. שלא הלקהו היינו עץ הצומח: