מדרש שכל טוב — מאמר ר״כ
אויכס את עין כל הארץ. מרוב שבאין צפופין צפופין אין פני הארץ נראית:
בותחשך הארץ. כדדרשינן לאחרן. וכתיב כשחר פרוש על ההרים (יואל ב ב):
גויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ. לא ירק ממש אלא הכי קאמר לא נותר שום מראית ירק בעץ, וכן נמי לא נותר בעשב השדה בכל ארץ מצרים: