מדרש שכל טוב — מאמר רמ״ב
אוירדו כל עבדיך. מפני כבוד אימת מלכות לא אמר לו וירדת אתה ועבדיך, שכבר הזהירם הכתוב ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים (שמות ו יג), שיהיו נוהגין כבוד למלכות:
בוירדו. ירידה תהא להם שירדו ממדרגתם, ודומה לדבר וירדו מאניותיהם (יחזקאל כז כט):
גאלה אלי. מלמד שלפני כל עבדי המלך היה מדבר דברים הללו:
דצא אתה וכל העם אשר ברגליך. שנהוגים אחריך, ודומה לדבר (כל) [לכל] העם אשר ברגלי (מ"א כ י), והם תוכו לרגליך (דברים לג ג), ולרגל הילדים (בראשית לג יד), וכל דומיהן:
הואח"כ אצא. ביד רמה:
וויצא מעם פרעה בחרי אף. בשביל שאמר לו אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות (שמות י כח), לפיכך ניחר רוח אפו עליו, ולא זז משם עד שדבר לפני עבדיו כל הדברים הללו: