מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר רס״א

אבראשון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות. בא הכתוב לקבוע לילה הראשון חובה לאכילת מצה, מכאן ואילך רשות, ובלבד שלא יאכל חמץ:
בעד יום האחד ועשרים לחדש. למה נאמר, לפי שהוא אומר שבעת ימים תאכל מצות (שמות יג ו), אין לי אלא ימים, לילות מניין, תלמוד לומר עד יום האחד ועשרים לחדש, ועד בכלל, להביא לילות כימים:
גבערב. עד שיעריב יום כ"א ובגולה כל יום כ"ב לילה ויום.: