מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר רע״ד

אויקרא למשה ולאהרן לילה. מגיד שהי' פרעה מחזר ומשאיל בכל בתי ארץ מצרים היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי:
בויאמר קומו. כלומר בעוד לילה, ודומה לדבר ותקם בעוד לילה (משלי לא טו):
גויקם פרעה לילה. אמרו לו מוזהרין אנו שלא נצא אלא בגלוי, שנא' ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר (פסוק כב):
דצאו מתוך עמי. למה נאמר כל הפסוק הזה, לפי שנאמר ויאמר לו פרעה לך מעלי וגו' (שמות י כח), ויאמר משה כן דברת (שם שם כט), יפה דברת ובזמנו דברת לא אוסיף עוד ראות פניך (שם), אלא אם כן אתה דוחקני, שנא' וירדו כל עבדיך אלה אלי וגו' (שם יא ח) שאין ת"ל אלה, אלא שסופך עתיד לרדת בראשם, ומשה הוא שדיבר בלשון ענוה וחלק כבוד למלכות, כדכתיב ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים (שם ו יג), ציום לחלוק כבוד למלכות:
הגם אתה משה ואהרן גם בני ישראל, כלומר כל בני עמיך זכרים ונקבות טף ונשים ולכו עבדו את ה' כדברכם, כדכתיב בנעורינו ובזקנינו נלך וגו' (שם י ט) עד סוף הפסוק: