מדרש שכל טוב — מאמר רצ״א

בועשה פסח לה'. לשמו של מי שאמר והיה העולם:

גימול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו. שמילת זכריו ועבדיו מעכבתו לעשותו, כדדרשינן לעיל, אז אז לגזירה שוה. יכול כשמל את זכריו יעשה הפסח מיד, ת"ל והיה כאזרח הארץ, מה אזרח בארבעה עשר בניסן, אף הגר בארבעה עשר בניסן. ר' שמעון בן אלעזר אומר הרי שנתגייר בין שני פסחים שומעני יעשה פסח שני, ת"ל והי' כאזרח הארץ, מה אזרח שנראה לפסח ראשון ונדחה הימנו יעשה את השני, אף הגר שנראה לפסח ראשון ונדחה הימנו יעשה את השני:

דוכל ערל לא יאכל בו. למה נאמר, והלא כבר נאמר כל בן נכר לא יאכל בו, אלא כל ערל לא יאכל בו זה ישראל שלא מל מפני שמתו אחיו מחמת מילה, כדדרשינן ערל בשר לאחרן: