מדרש שכל טוב — מאמר ש״ח

בויהרוג ה' כל בכור בארץ מצרים מבכור אדם ועד בכור בהמה על כן אני זובח לה' כל פטר רחם. יכול אפי' נקבות, ת"ל הזכרים, מכאן אמרו זובחין בכורי בהמה כנגד בכורי בהמה, ופודין בכורי אדם כנגד בכורי אדם:

געל כן אני זובח לה' כל פטר רחם הזכרים. זש"ה לפני ה' אלהיך (תאכלו) [תאכלנו] (דברים טו כ):

דוכל בכור בני אפדה. בחמש סלעין או בשווייהן או במה שמתרצה בו הכהן לקבלו בחמש סלעים:

האפדה. קרי ביה אפדה, מכאן אמרו אין לו לאדם אלא חמש סלעין והוא עומד לפדות ובנו לפדות, הוא קודם לבנו שמצוותו קודמת למצוות בנו: