מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר שנ״ה
אנשפת ברוחך כסמו ים. עיקר מלת נשפת לשון נפוח, ודומה לו גם נשף בהם ויבשו (ישעי' מ כד), אמרו נשפת ברוח הקדים ששמתה בה את הים לחרבה ואח"כ נשפת בה בים והשבת את הים לאיתנו והזלת מים עליהם ברוחך:
בכסמו ים. וכיסה הים:
גצללו. שקעו במצולה:
דכעופרת. זו מכה גברתנית שהרי עופרת שקוע מיד במים:
הבמים אדירים. שמשביחין ועודפין הקב"ה שנקרא אדיר במרום ה' (תהלים צג ד), נפרע לאדירי כל חפצי בם (שם טז ג). מפרעה ומעמו שהיו גוים אדירים (יחזקאל לב יח), ובמה במים אדירים: