מדרש שכל טוב — מאמר שע״ו
אויאמר ה' אל משה הנני. הריני נגלה ואיני מעכב:
בממטיר לכם לחם מן השמים. מאוצר טוב של שמים, כדכתיב יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים (דברים כח יב), והיינו דאמר ריש לקיש למה נקרא שחקים ששם שוחקים מן לישראל, הה"ד ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח (תהלים עח כג). רבן [שמעון בן] גמליאל אומר בא וראה כמה הן חביבין ישראל לפני הקב"ה ששינה עליהן סדרי בראשית, לשעבר היה הלחם עולה מן הארץ, שנאמר להוציא לחם מן הארץ (תהלים קד יד), והטל היה יורד מן השמים, ועכשו היה הלחם יורד מן השמים והטל עולה מתחתיו, שנא' ותעל שכבת הטל (שמות טז יד):
גויצא העם ולקטו. שלא יהיו עומדין בחצירות ומלקטין אלא יוצאין למדבר ומלקטין:
דדבר יום ביומו. מי שברא יום ברא פרנסתו, שלא יהיו הוא מתיאשין מן התפלה ומן הרחמים:
הלמען אנסנו. מכאן היה ר' אלעזר המודעי אומר כל מי שיש לו מה יאכל היום, ואומר מה אוכל למחר הרי זה מקטני אמנה:
והילך בתורתי אם לא. ר' יהושע אומר אם שנה אדם שתי הלכות בשחרית ושתי הלכות בערבית ועוסק במלאכתו כל היום, מעלין עליו כאילו קיים כל התורה כולה, מכאן היה ר' שמעון בן יוחאי אומר לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן, ושניים להם אוכלי תרומה. הא כיצד, אם אדם יושב ודורש ולא היה יודע מהיכן הוא אוכל ושותה, מהיכן הוא לובש ומתכסה הא לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושניים להם לאוכלי תרומה: