מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר שצ״ז

אויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת. איני יודע ממה היא אם ממתכת או מעץ, אלא משם אתה למד מכלי חרש צנצנת שהיה מצננת המשקין שבתוכה ורמז לדבר צנים (ופחים) [פחים] בדרך עקש (משלי כב ה), שאין לך דבר שהוא מצין את חבירו אלא כלי חרס, ועוד דכתיב ביה למשמרת, ואין לך דבר שמשמר מה שבתוכו ככלי חרש, וכן הוא אמר ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים (ירמי' לב יד):
בוהנח אותו לפני ד'. עד שנה השישית עשה את המשכן וכלי הקודש, ומשחו את הארון, ונתנו שם את העדות ונמשח אהרן, אז לקח אהרן את צנצנת המן והניחה לפני הארון: