מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ת״ז

אויקרא שם המקום. ממש:
במסה ומריבה על ריב בני ישראל. עם משה:
גועל נסותם את ה' לאמור [ר' אליעזר אומר] אם מספיק לנו את צורכינו נעבדנו, ואם לאו לא נעבדנו:
דהיש ה' בקרבנו אם אין. ר' יהושע אומר כך אמרו, אם הוא רבון כל המעשים כשם שהוא רבון עלינו נדע. ואם אין נלך ונעבוד ע"ז. דרש ר' אלעזר המודעי המקום קראו מסה ומריבה, שנאמר ויקרא שם המקום. ר' יהושע אומר [מכאן] לבית דין הגדול שהוא [קרוי] מקום:
הירוויחו דורשי פרשת מסה ויבינו, וסמוך לה פרשת שונא, דדרש ר' יהושע ור' אלעזר חסמא המקרא הזה רשום ומפורש על ידי איוב, שנאמר היגאה גומה בלא ביצה ישגא אחו בלי מים (איוב ח יא), כשם שאי אפשר לגומא זה להתגדל בלי מים, ואי אפשר לאחו זה בלי מים כך אי אפשר להם לישראל להיות אלא אם כן עסוקין בדברי תורה, ולפי שפירשו מדברי תורה בא שונא עליהן, שאין השונא בא אלא על החטא ועל העבירה, לכך נאמר בלשון זה ויבא עמלק: