מדרש שכל טוב — מאמר קנ״ה

בויחבוש את חמורו. ארשב"י אהבה מקלקלת את השורה. כי כמה עבדים היה לו לאברהם. ומאהבתו את בוראו חבש עצמו, וכן אתה דורש בבלעם שחבש בעצמו מתוך שנאתו. חבישה עיקר לשונו קשירת מרדעת כקשירת חיתול על המכה, כדכתיב לשום חתול (לחבש) [לחבשה] (יחזקאל ל כא):

גויקח את שני נעריו אתו. אליעזר וישמעאל, מכאן שאין אדם הגון ראוי לילך יחידי, וכן מצינו בשאול וילך הוא ושני אנשיו אתו לבקש האתונות:

דויבקע עצי עולה. לפיכך זכו בניו להתבקע הים לפניהם:

העצי עולה. הראויין למערכה:

וויקם וילך. ליתן לו שכר קימה והליכה:

זאל המקום אשר אמר לו האלהים. באותו היום הגיעו שם והמקום נקרא צופים: