מדרש שכל טוב — מאמר תמ״ה

באל האלהים. למקום שהשכינה שרויה בהר:

גויקרא אליו ה' מן ההר לאמר. מלמד שהקריאה קדמה לעלייה, שלא היה לו רשות ליכנס למחיצת השכינה אלא אם כן הדיבור קראו, וכן מצינו באהל מועד, שנאמר ויקרא אל משה (ויקרא א א):

דכה תאמר. בלשון הקודש בסדר הזה שלא תפחות ולא תוסיף:

הלבית יעקב. אלו הנשים, אמור להן ראשי דברים, מצות קלות בלשון רכה, ודברי נחת שלא יוכבדו בעיניהם:

וותגיד לבני ישראל. לאנשים, תדקדק עמהם חומרי מצות:

זותגיד מלא כתיב, כלומר אמור להם אזהרות ועונשין כרת ומיתות בית דין שהן מרים כגידין, דהיינו לענה, לעוברי עבירה: