מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר קע״ט

אשמענו. רפי שעל הנו"ן משמיענו לשון רבים, ואם הנו"ן היתה דגושה אומר כלפי היחיד:
באדני. היה לו לומר אדונינו, אלא הגדול שבהן קראו אדון, וכן יתר בני עמו קראו נשיא אלהים ולא גר, כלומר מלך אתה בתוכנו, אעפ"כ לא היה מקבל:
גבמבחר קברינו קבר את מתך. בקברי מלכים וגדולי המלכות:
דאיש ממנו את קברו. אפי' הקבר המזומן לו:
הלא יכלה. כלומר לא ימנע, ודומה לו לא (תכלה) [תכלא] רחמיך ממני (תהלים מ יב), ויכלא הגשם (בראשית ח ב). אפס כי יש לדרוש בלא הנכתב באל"ף הוא לשון מסגר למנוע היוצא, וכל שהוא נכתב בה"א הרי הוא לשון מניעה בדבור וגזירה:
ומקבר מתיך, אפי' מתים הרבה: