מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםמדרש שכל טוב — מאמר קפ״ו
אוידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר. שלא על ידי סרסור. אך לשון מעוט, כלומר איני מבקש ממך חנם, כי דבר גדול הוא, אלא אם היה חפץ בטובתי לו ישמעני הלואי שתשמעני:
בנתתי. לשון עבר, כלומר כבר גמרתי בלבי לקנותה בדמים, ודברי מעשה הם:
גכסף השדה קח ממני. שתהא נקנית לי בכסף:
דואקברה. לשון ענוה:
האת מתי שמה. לשם שאיני רוצה שתהא נקברת בקרקע של אחרים, שלא תתבזה אחר זמן: