מדרש שכל טוב — מאמר קפ״ח

בארץ ארבע מאות. כלומר ודאי הארץ הזו שוה ארבע מאות שקל כסף, ולחלקה בינו לבינך מה היא אינו כדי לשני בני אדם:

גואת מתך קבר. כלומר תקחנה כאילו נתת הדמים:

דא"ר חנינא כל שקלים הנאמר במקרא הן סלעים, ד' דינרין בסלע, ו' מעה בדינר, כ"ד מעות בסלע, והאמור בנביאים ליטרא, והאמור בכתובים קנטרין, חוץ מכסף עפרון שהן קנטרין, זש"ה נבהל להון איש רע עין (משלי כח כב), זה עפרון:

הולא ידע כי חסר יבואנו (שם). שחסרו על כך נכסיו, והתורה חסרה ו' משמו, שהרי מתחלת הפרשה עד וישמע אברהם לעפרון הרי כלו מלא ו', ומן וישקול אברהם כל עפרון חסר ו', מכאן אמרו רבותינו שהרשעים אומרים הרבה ואפי' מעט אינם עושין, שהרי עפרון אמר לתת השדה לאברהם במתנה, ואח"כ העלה אותו בדמים יקרים: