מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר ר״ב

אוישם העבד [את] ידו תחת ירך אברהם אדוניו. לפי שלא היה מזרעו לכך לא בוש:
בוישבע לו. בתפיסת מילה:
געל הדבר הזה. שהשביעו וקיבל שבועתו עליו וענה אחריו אמן: