מדרש שכל טוב — מאמר ר״ט
אוהנערה היתה טובת מראה מאוד, בזיו איקונין של חוה, וכן דרשנו בשרה:
בבתולה. שלא איבדה בתוליה אפילו בהכאת עץ, כ"ש ע"י איש:
גואיש לא ידעה. שלא תבע בה איש מעולם והרהרה והשיר בתוליה:
דותרד העינה. מעלות היו לו לאותו העין וירדה שם:
הותמלא כדה. בידה ולא בחבל:
וותעל. מלמד שהיתה זריזה במלאכתה: