מדרש שכל טוב — מאמר רכ״ח

באל לבי. שלא הוצאתי הדיבור מפי אלא רחשתי בלבי. כל מי שנאמר בו אל לבו, הוא צדיק, וכל מי שנאמר בו בלבו, הוא רשע, בר מן חד, ויאמר בלבו הלבן מאה שנה (בראשית יז יז), ובאמת דרשנוהו למה שינה:

גוהנה רבקה יוצאת. מזומנת לצאת באותו שעה:

דוכדה. קטן מעין גופה על שכמה:

הואמר אליה השקיני נא. השקני משמע כדי צרכי ושינה בדברים: