מדרש שכל טוב — מאמר כ״ה
אויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים. מה ת"ל שנה ושנים, שעתיד לחזור לעולמו כבן תשע שנים, ולא רצה הקב"ה שיבא לק' שנה במומו:
בוירא ה' אל אברם. הראהו כבודו בראיית נשמה:
גויאמר אליו אני אל שדי. שאמרתי לשמים וארץ אל תתמתחו עוד שדי לכם בכך, וכגון כן אני גוזר לערלתך די ופתח תחת השין של שדי, כאילו היא סגול כגון בשגם (בראשית ו' ג), כמו בשגם:
דוהיה תמים, בגופך מעתה, כי עד עכשיו היה בך מום: