מדרש שכל טוב — מאמר רנ״ז
אויגוע. א"ר יהודה בר אלעאי חסידים הראשונים היו מתייסרין בחולי מעיים בעשרה בעשרים יום, לומר שהחולי ממרק:
בוימת אברהם בשיבה טובה. טובה. כמו שהבטיחו בין הבתרים:
גזקן ושבע. מלמד שהקב"ה מראה להן להצדיקים שכרן לפני מיתתן ונפשם שבעין וישונן להם, כמו שנאמר כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי (איוב ג יג):
ד(ויאסוף) [ויאסף] אל עמיו. מלמד שעשה תרח אביו תשובה ונפשו בג"ע, וכבר דרשינן ג' אנשים שנאמר בהן שיבה טובה: