מדרש שכל טוב — מאמר ר״ס
אויהי אחרי מות אברהם. א"ר יודן כל מקום שנאמר ויהי אחרי מות, אילולי שהעמיד הקב"ה אחרים תחתיהם חזר העולם לאחוריו:
בויהי אחרי מות אברהם. סתמו פלשתים בארות של אברהם:
גויברך אלהים את יצחק בנו. העמיד תחתיו ושב ויחפור אותו. ויהי אחרי מות משה (יהושע א א), פסק המן והבאר וענני כבוד, העמיד הקב"ה את יהושע, וכבש לו לישראל את הארץ. ויהי אחרי מות יהושע (שופטים א א), נתגרה בהן יתירת הארץ, העמיד הקב"ה יהודה תחתיו וכבשן. שנא' ויאמר ה' יהודה יעלה (שם שם ב), תחילה. ויהי אחרי מות שאול (ש"ב א א) היו פלשתים נלחמים בישראל, העמיד הקב"ה תחתיו את דוד וכבשן:
דויברך אלהים את יצחק בנו. אמר אברהם אני בשר ודם עובר, אם אני מברך את יצחק הרי אני מגרה בו את ישמעאל ובני קטורה, אלא אני הולך לבית עולמי, ומה שהקב"ה רוצה לעשות בעולמו יעשה, לכך נגלה דבר קדשו על יצחק ובירכו, והעמידו על כוונת אביו:
הוישב יצחק עם באר. סמוך ישובו לבאר שנגלה דבריו של חי העולמים על הגר, ואמרה אתה רואי בעלבון: