מדרש שכל טוב — מאמר רע״ו
אויזד יעקב נזיד. לפי שכבר סיים סדרו של עולם לא הזכירו עוד, אלא כאן היה זמן פטירתו כשהיו הנערים בני ט"ו שנים אז נפטר אברהם, ויעקב שהיה גומל חסד הלך לנחם את אביו במיני תבשילין:
בויזד יעקב נזיד. חבירו מוכיח עליו שתבשיל של עדשים היה, יסוד מלת זה הוא זד לבד, ולא מצאתי לו דמיון אלא עניינו מפרשו לשון תבשיל:
גויבא עשו מן השדה. שבא על נערה המאורסה, ורמז לדבר ואם בשדה ימצא האיש את (נערה) [הנערה] המאורסה (דברים כב כה):
דוהוא עיף. שהרג את הנפש, וכה"א כי עיפה נפשי להורגים (ירמיה ד לא):