מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

מדרש שכל טוב — מאמר רצ״ג

אויזרע יצחק בארץ ההיא. אע"פ שהיתה ארץ קשה:
בוימצא בשנה ההיא. אע"פ שהיתה שנה רעה:
גמאה שערים. מאה כורין, לשון שיעור. ודומה לו בדברי רבותינו אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער, יצא השער פוסקין, מלמד שאמד אותן ועשאת במאה, והלא אין ברכה שורה על דבר שהוא במדה ובמשקל ובמניין, ומפני מה אמדוהו, אלא בשביל המעשרות, שכן מצינו באברהם ויתן לו מעשר מכל (בראשית יד כ), וביעקב עשר אעשרנו לך (שם כח כב) וכאן מצינו ביצחק ויברכהו אלהים, תיכף למעשרות, וכה"א ובחנוני נא בזאת וגו' (מלאכי ג י), ואלו היה הארץ רפה והשנה טובה על אחת כמה וכמה: